צ’ק ביטחון ושטר חוב
מה ההבדל בין צ’ק ביטחון לבין שטר חוב ?
“צ’ק ביטחון” ו- “שטר חוב” הם מסמכים, המעידים על קיומו של חוב.
שניהם נמסרים כחלק מהסכם או עיסקא, לשם הבטחת פרעונו של חוב עתידי, אם וכאשר לא ישולם.
אז מהם בעצם צ’ק ביטחון ושטר חוב, ומה ההבדלים ביניהם?
מבחינה משפטית טהורה, קיימת זהות בין שני המסמכים – שניהם מוגדרים כ- “שטרות”.
ההבדל בא לידי ביטוי בדרך שבה ניתן לממש כל שטר:
צ’ק ביטחון הוא כמשמעותו – צ’ק לכל דבר. המחזיק בו יכול לגשת לסניף הבנק ולהפקידו. היה ולא יהיה לו כיסוי או שהוא יבוטל מבעוד מועד על ידי החייב, ניתן לממשו באמצעות פתיחת תיק בהוצאה לפועל.
שטר ביטחון הוא מסמך שלא ניתן לפדותו ישירות בבנק, והמחזיק בו נדרש לפנות להוצאה לפועל לשם מימושו. כלומר, להבדיל מצ’ק בטחון, אשר קיימת יכולת טכנית וסיכוי מסויים שיפרעו ע”י הבנק, שטר ביטחון מלכתחילה אינו מיועד להצגה לבנק, וחייבים להגישו לביצוע להוצאה לפועל בלבד. בעבר היתה חובה לבייל את שטר הבטחון בטרם הגשתו לביצוע להוצאה לפועל, אולם בשנים האחרונות חובה זו בוטלה ביחס לשטרות חדשים ואיננה קיימת עוד.
מה עדיף, שטר חוב או צ’ק ביטחון?
צ’ק ביטחון בדרך כלל אינו ניתן על סכום פתוח או לתאריך פתוח, ומוסר הצ’ק ממלא בו פרטים אלו מבעוד מועד. במקרים רבים, צ’ק הביטחון ניתן ע”י חברה או ניתן ללא ערבים, ולפיכך מי שחתם על הצ’ק הוא בלבד האחראי לפרעונו והסכום לגביו ניתן להפעיל את הצ’ק מוגבל מראש.
שטר חוב בדרך כלל ניתן ללא סכום או תאריך ולעיתים יש עליו חתימה גם של ערבים. במקרים אלו, ניתן למלא בסכום השטר את החוב העדכני והתאריך ולהפעיל אותו כנגד כל הגורמים שחתמו עליו. לעיתים, מוצמד הסכום שבשטר החוב למדד/ריבית כלשהם או לשער הדולר, ואף בכך גדל סכומו בהתאם. מאידך, לא ניתן להציג את שטר החוב לבנק, ויש לפעול אך ורק מול ההוצאה לפועל.
לסיכום, צ’ק בטחון מיועד בדרך כלל להבטחת התחייבות ספציפית וממוקדת (לדוגמא, תשלום סכום ידוע מראש עבור מוצר כלשהו) ושטר חוב מיוחד בדרך כלל להבטחת התחייבות כללית, ארוכה אשר לא ניתן לדעת במדוייק את היקפה (לדוגמא, הסכם שכירות ארוך טווח בו השוכר אינו משלם דמי שכירות, ארנונה, מזיק לנכס ועוד).
לכל מסמך יתרונות וחסרונות, ומומלץ להיעזר בעורך-דין, על מנת לקבל החלטה מושכלת אילו מבין המסמכים עדיף לדרוש או לתת.
לעיתים, דווקא שילוב של שני המסמכים, הוא זה שנותן תוצאה אופטימאלית וכיסוי מירבי.
הסכנה בקבלת צ’ק בטחון או שטר חוב
חשוב לציין, כי בטרם קבלת צ’ק ביטחון או שטר חוב, מומלץ לבדוק היטב מי האדם או החברה אשר חותם ומוסר לכם מסמכים אלו, כיוון שיכולתו הכלכלית של אותו אדם/חברה (הסולבנטיות שלו) עומדת ביסוד המסמך, ובמידה ואין לו כסף או נכסים יקשה עליכם מאוד לממש את המסמך ולהפוך אותו בעתיד לכסף אמיתי.
במידה והבדיקות מעלות, כי האדם/חברה המעוניין למסור לכם שטר חוב או צ’ק בטחון אינם יציבים כלכלית, מומלץ להימנע מלקבל את המסמך ולדרוש ערבים טובים למסמך או ערבות בנקאית.
דגשים לכתיבת שטר חוב
על אף היתרונות הרבים שקיימים ביצירת שטר חוב, יש לנסחו באופן מדויק על מנת להבטיח יישום כל המאפיינים הנדרשים. מומלץ במקרה כזה להשתמש בשירותי עורך דין, אשר יהפוך את שטר החוב למסמך אותו אתם מבקשים להביא לחתימת השוכר.
להלן מספר דגשים לכתיבת שטר חוב כהלכה:
- שטר החוב חייב לכלול את שם עושה השטר עם מספר תעודת הזהות שלו וחתימתו.
- נוסח השטר יכול להיכתב על דף רגיל. החוק אינו מכתיב נוסח או מבנה כלשהו.
- ציון המלים “אינו סחיר” על גבי שטר החוב מונע ממחזיק השטר את העברתו לאדם אחר.
- הערבים יידרשו לחתום על ערבות “אוואל”. משמעות מונח זה היא הענקת זכות לחייב לפרוע את החוב מדי הערב, ללא צורך לנסות ולפרוע אותו ראשית מדי החייב.
לסיכום, על מנת למקסם את זכויותיך ואת עמדתך אל מול שוכרים פוטנציאליים, עליך להצטייד במספר מסמכים: צ’ק בנקאי או ערבות בנקאית, צ’ק ביטחון ושטר חוב. בכל מקרה, היעזרות בשירותיו של עורך דין בעל ניסיון בתחום לניסוח החוזים השונים יכולה להתגלות כשימושית מאוד ברבות הימים.
