המסלול המהיר או המסלול הרגיל
המסלול המהיר או המסלול הרגיל בהוצאה לפועל מה כדאי?
ההוצאה לפועל הינו הגוף במדינת ישראל שמטרתו גביית חובות. לזוכה הפונה להוצאה לפועל, ורוצה לגבות את חובו, צירוף המילים “הוצאה לפועל” מזכיר בעיקר בירוקרטיה רבה ומסובכת. הגשת בקשה לפתיחת תיק, המצאת אזהרה לחייב, נקיטת הליכים מבצעיים, שיפעול הליכים ועוד – כולם מונחים טכניים סבוכים, אשר כרוכים בהתייצבות אישית בלשכת ההוצאה לפועל, עמידה בתור, מילוי טפסים והתמצאות בסבך הבירוקרטי האדיר. אפשר להתנחם בעובדה, שגם עבור עורכי-דין ותיקים ומנוסים, ההוצאה לפועל מהווה לעיתים מקום מסורבל, הממציא חדשות לבקרים טפסים ונהלים חדשים.
בשנת 2009 נכנס לתוקף תיקון לחוק ההוצאה לפועל, אשר פתח מסלול חדש לפתיחת תיקי הוצאה לפועל – מסלול זה נקרא “המסלול המהיר”. מה הוא המסלול המהיר והאם הוא עדיף ?
המסלול המהיר בהוצאה לפועל
החל משנת 2009 תוקן חוק ההוצאה לפועל, ובמסגרת זו נפתח לראשונה “מסלול מהיר” לניהול תיק הוצאה לפועל. התיקון לחוק נוצר על רקע כמות תיקי הוצאה לפועל גבוהה (כ- 70% מכלל תיקי ההוצאה לפועל) בסכומים נמוכים – מתחת ל- 10,000 ₪, ומתייחס אך ורק לתיקים אלו. פתיחת תיק הוצאה לפועל במסלול המהיר, מתחיל בהגשת בקשה לפתיחת תיק הוצאה לפועל, תוך ציון מפורש כי ברצון הזוכה שהתיק ינוהל במסגרת המסלול המהיר. מרגע זה ואילך, פקידי ההוצאה לפועל אחראים על תהליך הגבייה במלואו, ולרשותם עומדת תקופה בת 8 חודשים לנהל את התיק. פקידי ההוצאה לפועל אמונים על גביית החוב מהחייב, ובדרך עליהם לאתר את החייב, לבצע לחייב מסירת אזהרה, לנקוט כנגדו בהליכים בסיסיים ועוד. לעיתים, אף נשלחות לחייב הודעות לשם המרצתו לבוא ולשלם את החוב. במידה ובתוך 8 חודשים לא הסתיים הטיפול בתיק או במידה והחייב מגיש התנגדות, התיק אוטומאטית נפלט מהמסלול המהיר ועובר למסלול הרגיל. פקידי ההוצאה לפועל אינם מוסמכים לנהל עם החייב משא ומתן על גובה החוב או להגיע עימו להסדרים בדבר תשלום החוב, ובכל מקרה כאמור התיק נפלט מהמסלול המהיר ועובר למסלול הרגיל. לסיכום, תיק בגין חוב שעד 10,000 ₪, שהחוב הינו חוב רגיל, ניתן לגבות במסגרת המסלול המהיר. תיק עם חוב בגובה מעל 10,000 ₪ או כשהחייב הינו אדם או חברה אשר הוכרזו כמוגבלים באמצעים או תיק הנפח לצורך מימוש משכנתא וגביית מזונות – לא ניתן לפתוח במסגרת המסלול המהיר.
המסלול הרגיל בהוצאה לפועל
המסלול הרגיל לפתיחת תיק ההוצאה לפועל, בדרך כלל מתבצע באמצעות עורך דין פרטי העוסק בגבייה. מבחינת הזוכה, מרגע הפנייה לעורך הדין, הטיפול מועבר לידיו הנאמנות ועורך הדין אחראי לכלל שלבי הטיפול בגבייה, ניהול ההליכים מול לשכת ההוצאה לפועל, נקיטת הליכי גבייה, פיקוח על תהליך הגבייה ועוד. עורך הדין המטפל בגביה במסלול הרגיל אינו כפוף לשום מגבלה, ורשאי לפעול בכל דרך חוקית לשם גביית כל חוב, ללא תלות בגובה החוב, טיב החוב, זהות החייב, משך זמן הטיפול וכיוצ”ב. במקרים רבים, עוה”ד אף מלווה את התיק בבית המשפט גם כאשר החייב מגיש התנגדות. היתרון המרכזי של גבייה במסלול הרגיל באמצעות עו”ד, הינו היתרון היחסי שיש לעו”ד פרטי על פני פקידי ההוצאה לפועל. עו”ד פרטי, המקבל מאת הזוכה פרטים מלאים אודות החייב, יכול להתאים את הליכי הגבייה במדוייק לחייב ולנכסיו, ולנקוט כנגדו בפעולות יצירתיות ונרחבות, הרבה יותר מאלה המבוצעות ע”י פקידי ההוצאה לפועל. בנוסף, כיוון שהתיק מנוהל ע”י גורם פרטי בשם הזוכה, הזוכה מעורב ומעודכן הרבה יותר בנעשה בתיק, ויכול לקבל החלטות בזמן אמת בעניין הגעה להסדרים עם החייב.
מסלול רגיל או מהיר – מה כדאי?
למרות הנטייה הטבעית לחשוב שמסלול מהיר יותר זה בהכרח טוב יותר, למסלול המהיר קיימים חסרונות רבים. אמנם ההליך לכאורה פשוט יותר, והאחריות בנוגע לגבייה באמת עוברת במלואה לפקידי ההוצאה לפועל, אך בסופו של דבר אין מי שבאמת דואג לך כזוכה ספציפי. בנוסף לכך, בתום תקופת 8 החודשים במידה ולא נגבה החוב, התיק נפלט למסלול הרגיל ועשוי להישכח בין יתר התיקים.
יש לזכור אף את עניין שכר הטרחה. במסלול הרגיל, אם נעזרים בעו”ד, אוטומטית נפסק שכר טרחה לטובת הזוכה, בשלב ראשון עם עצם פתיחת התיק (שכ”ט א) ובשלב שני אם החייב לא משלם (שכ”ט ב’). יתרון חשוב בתחום זה הינו העובדה כי שכר טרחת העו”ד מחושב אוטומטית ומועמס על כתפי החייב, כך שמימון הגביה ע”י עו”ד נעשה גם מתוך כספים עליהם אמור לשלם החייב.
לסיכום, המסלול המהיר מאפשר לכאורה טיפול מהיר יותר בפניית הזוכה, אך למעשה אינו מצליח למלא את ייעודו באופן מלא – ומכאן שאינו זוכה לפופולריות רבה בקרב הפונים. מאידך, המסלול הרגיל, יכול בעזרת שימוש בעורך דין העוסק בגבייה להניב תוצאות אופטימליות עבור הלקוח, ולעיתים התיקים מסתיימים בתוך זמן קצר הרבה יותר מ- 8 חודשים.