הגשת תביעה ישירות להוצאה לפועל

חדש: הגשת תביעה ישירות להוצאה לפועל

בעבר, פתיחת תיק בהוצאה לפועל, היתה כרוכה בקבלת פסק דין של בית משפט או בהצגת  צ’ק או שטר חוב שלא כובדו, כולם מסמכים בעלי מעמד משפטי נכבד, המעידים כי קיים חוב אשר לא שולם מאת החייב כלפי הזוכה (הזוכה = האדם לו החייב חב סכום כספי).

מתוך רצון להקל על הזוכים לממש את זכותם לגביית החוב, נערכה רפורמה בהוצאה לפועל ובמסגרתה הוכנס לחוק ההוצאה לפועל תיקון 24, המאפשר הגשת תביעה ישירה להוצאה לפועל.

הגשת תובענה על סכום קצוב ישירות להוצאה לפועל – תיקון 24

כיום, פתוחה בפני כל אדם האפשרות, להגשת תביעה ישירות להוצאה לפועל, וזאת מבלי להיאלץ להגיש קודם לכן תביעה בבית המשפט, ומבלי צורך להציג דווקא שטר חוב או צ’ק שחזר. הגשת תביעה ישירה להוצאה לפועל אפשרית במקרים בהם קיים חוב כספי קצוב בסכום הנמוך מ- 50,000 ₪, בגינו נערך חוזה בכתב, או שקיים מסמך אחר בכתב מאת החייב, המעיד על דבר קיומו של חוזה בין הצדדים. אין חובה להביא דווקא הסכם בכתב או  מסמך בדבר ההפרה או החוב, ולעיתים די בחשבונית חתומה ע”י החייב, כדי להגיש תביעה בדרך זו.

את התביעה ניתן להגיש בכל לשכת הוצאה לפועל במדינת ישראל, וזאת לפי בחירתו ונוחיותו של הזוכה.

שמה של התביעה – תובענה על סכום קצוב.

כיצד מתבצע הליך הגשת התביעה להוצאה לפועל ?

כדי להגיש תביעה להוצאה לפועל, קודם כל חיייבים לשלוח מכתב התראה לחייב, בדואר רשום. נוסח המכתב חייב להיות בנוסח קשיח הקבוע בחוק, ויש לשמור על האישור בדבר המשלוח בדואר רשום. יש לתת לחייב ארכה בת 30 יום לשלם את החוב, ובמידה והחוב לא נפרע, ניתן להגיש התביעה להוצאה לפועל.

הגשת התביעה להוצאה לפועל, דומה להגשת תביעה לבית המשפט, ויש להגיש כתב תביעה מפורט, ולצרף אליו את האסמכתא בכתב עליו מתבססת התביעה, וכן את מכתב ההתראה שנשלח ואת אישור המשלוח של המכתב בדואר רשום.

כמובן, יש להגיש טופס פתיחת הליך ובו למלא פרטי החייב – שם, מספר ת.ז ומקום מגוריו  וכן לשלם אגרה בסך כ- 1.25% מגובה הסכום העדכני, כולל ריבית והצמדה. חשוב להדגיש, כי תיק שנפתח בהוצאה לפועל ונשאר בהוצאה לפועל, אינו דורש תשלום אגרה נוספת, ובכך מושג חסכון כלכלי ניכר על פני תיק בו משולמת אגרה כפולה, הן לבית המשפט והן להוצאה לפועל.

כשבוע עד שבועיים לאחר פתיחת התיק, שולחת לשכת ההוצאה לפועל לזוכה טופס אזהרה (טופס ירוק) ועל הזוכה לבצע המצאה של האזהרה, בצירוף עותק מכתב התביעה, לחייב ולהגיש להוצאה לפועל אישור בעניין ביצוע המסירה.

לחייב ניתנת תקופת אזהרה בת 30 ימים נוספים, ובמידה ובמהלך תקופה זו, החייב אינו מסדיר את חובו, ניתן לנקוט כנגדו בהליכי גבייה נרחבים. יש לשים לב, כי במסגרת תקופת 30 ימי האזהרה, לא סופרים תקופות של פגרה או שביתה במערכת ההוצאה לפועל.

הגם שלכאורה נראה כאילו קיים בזבוז אדיר של זמן, בהמתנה כפולה של 30 ימים, פעם אחת למכתב ההתראה ופעם שנייה לאזהרה, בפועל – המדובר בדרך היעילה והקצרה ביותר לגביית החוב ! דרך זו עדיפה בהרבה על הגשת תביעה לבית המשפט, אשר הליכי הגבייה בגינה יכולים להתנהל לעיתים רק חודשים רבים מאוחר יותר.

במידה ובתוך תקופת האזהרה מגיש החייב התנגדות לתובענה בסכום קצוב, אזי המדובר במעין “כתב הגנה”, אותו מגיש החייב להוצאה לפועל, על מנת להתגונן מפני החוב.

במידה והתנגדות החייב הוגשה במועד, כלומר במסגרת תקופת האזהרה, אזי תיק ההוצאה לפועל מעוכב אוטומאטית, וההתנגדות עוברת לדיון בפני בית המשפט.

במקרים רבים, חייבים מנצלים לרעה את זכותם להגשת “התנגדות לביצוע שטר”, ומגישים התנגדויות סרק, וזאת אך ורק על מנת לזכות בעיכוב ההליכים האוטומאטי המוענק ע”י ההוצאה לפועל. החייבים יודעים כי מערכת בתי המשפט עמוסה לעייפה, ועד שהתיק יישמע בפני שופט יחלוף זמן ניכר, ולפיכך בדרך זו של הגשת התנגדות סרק, הם קונים לעצמם עוד מספר חודשי שקט, ולעיתים אף מנצלים תקופה זו על מנת להבריח נכסים ולסכל את הגבייה העתידית.

חשוב לדעת, כי התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב אינה כתב הגנה, וכי על כתפי החייב מוטל הנטל להוכיח כי הינו באמת זכאי לקבל “רשות להתגונן” ולהגיש כתב הגנה. לפיכך, הדיון בבקשתו של החייב למתן רשות להתגונן הינו דיון חשוב ביותר ולעיתים החייב אינו מקבל כלל רשות להתגונן והתיק מוחזר מיידית להוצאה לפועל. במקרים אחרים, מותנית הרשות להתגונן בהפקדת סכום כספי גבוה, כתנאי למתן הרשות להתגונן, ועו”ד מקצועי ומיומן יודע היטב כיצד לנצל את מעמד חקירת החייב בבקשתו למתן רשות להתגונן, על מנת להוציא מן החייב הודאות בעניינים אשר ישמשו את הזוכה בשלבים מאוחרים של התיק.

במידה ובתום תקופת האזהרה, לא פרע החייב את חובו, או במידה ובקשתו של החייב למתן רשות להתגונן נדחתה, ניתן לנקוט באופן מיידי בשורה ארוכה של הליכים מבצעיים, לשם עיקול נכסיו של החייב וגביית החוב.

בין הפעולות השגרתיות המביאות במקרים רבים לגביית החוב, ניתן למנות את הפעולות שלהלן:

עיקול חשבונות הבנק של החייב

עיקול רכבים הרשומים על שם החייב

עיקול מטלטליו של החייב

עיקול כספים המגיעים לחייב ממקורות שונים

עיקול מקרקעין הרשומים על שם החייב

עיקול נכסים אחרים השייכים לחייב

עיקולים אלו מונעים מהחייב להוציא את הנכסים המעוקלים מידיו ומאפשרים בהמשך לממש את העיקול ולקבל כספים בגינו לשם פרעון החוב.

שלב 4 – הטלת הגבלות וקבלת מידע

בתקופה האחרונה, התיר המחוקק לזוכה, לנקוט בעוד סדרת פעולות חשובה, לשם גביית החוב. כנגד חייב המתחמק במשך זמן ניכר מפרעון החוב, ניתן לבקש להטיל מגבלות רבות, אשר יצרו מאוד את צעדיו ואולי יגרמו לו לפרוע את החוב :

הגבלת החייב מלחדש את רישיון הנהיגה שלו

הגבלת החייב מלצאת את הארץ

הגבלת החייב מלמשוך צ’קים או להשתמש בכרטיס אשראי

הגבלת החייב להיות בעלים או מנהל של חברה

כמו כן, ניתן לבקש מהמדינה ורשויות אחרות שיגלו לכם מידע פרטי וסודי על החייב, לדוגמא היכן החייב עובד ומה משכורתו, היכן החייב גר, אילו רכבים רשומים ע”ש החייב, אילו נכסי מקרקעין רשומים על שמו ועוד.

מדוע כדאי לשכור עורך דין על מנת להגיש תביעה על סכום קצוב ?

תביעה על סכום קצוב היא תביעה לכל דבר ועניין וכדי להגיש אותה קיימת חובה לנסח כתב תביעה מפורט, ולעמוד בכללים משפטיים דווקניים, כגון נוסח מכתב ההתראה ועוד. בנוסף, תמיד קיים הסיכוי שהחייב יגיש התנגדות, והתיק יעבור לדיון בבית המשפט.

לפיכך, שכירת שירותי עורך-דין הינה הדבר הנכון לשם טיפול בתביעה בסכום קצוב, וזאת בנוסף ליתרונות הכרוכים בשכירת עורך-דין לשם נקיטה בהליכי הגבייה עצמם.

למרבה הצער, חייבים רבים מתכוננים מבעוד מועד לאפשרות שנכסיהם יעוקלו, והם מבריחים נכסים אלו מבעלותם ורושמים אותם על שם קרובי משפחה, חברים ומכרים.

לפיכך, אין כיום די בנקיטת ‘פעולות שגרתיות’ לגביית החוב, וככל שהחייב מתוחכם יותר ועמדה לרשותו תקופה ארוכה יותר להברחת נכסיו, כך יש לגלות תחכום, ידע ומקצועיות בניהול הליכי הגבייה כנגדו וכנגד האנשים העושים עימו יד אחת להברחת נכסיו.

כיוון שהזוכה כמעט אינו מוגבל בהיקף ובטיב הפעולות המבצעיות שביכולתו לנקוט, חשיבה יצירתית יכולה במקרים רבים להביא לגביית החוב בצורה נחרצת ומיידית.

עורך-דין מקצועי, יכול לבצע הערכה מושכלת, היכן מסתיר החייב את נכסיו, וכיצד יש לפעול לשם שימת יד על נכסים אלו, ובמקרים רבים פעולות גבייה נמרצות מביאות להישגים נכבדים בגביית החוב.

להלן מקצת מסודות הגבייה בהוצאה לפועל, אשר עו”ד העוסק בתחום יודע לבצע:

הטלת עיקול בטרם מתן אזהרה על נכסי החייב (ראה פירוט להלן)

“הרמת מסך” בהוצאה לפועל (עיקול על נכסי החייב, אשר הוברחו על שמו של צד שלישי ומצויים בידי צד רביעי)

עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ

עיקול נכסים המצויים בשימושו של החייב אולם אינם רשומים על שמו (לדוגמא, רכב)

כינוס נכסים על מקרקעין של החייב ומכירת דירת מגוריו

עיקול במע”מ על החזרי מע”מ

עיקול מניות של החייב בחברות ומכירתן

עיקול אצל חברות העוסקות בסליקת כרטיסי אשראי (גמא, יציל וכו’)

עיקול כספי פנסיה ותגמולים של החייב

ועוד ועוד ועוד.

דוגמא למאבק עו”ד בהברחה צפויה של נכסים –  עיקול בטרם אזהרה

אחד מכלי הנשק החשובים ביותר במלחמה בחייבים, ובהברחות הנכסים, הינו הטלת עיקולים בטרם אזהרה. דרך המלך בנקיטת הליכי הוצאה לפועל, היא קודם כל להזהיר את החייב שעומד להיפתח כנגדו תיק ורק אח”כ לעקל את נכסיו. אולם יש לא מעט חייבים, אשר מנצלים את תקופת האזהרה שניתנה להם, לא לשם הסדרת החוב, אלא דווקא לשם הברחת נכסים.

חייב שאינו מתכוון לשלם את חובו עלול לנסות ולסכל את הליכי הגבייה נגדו באמצעות העלמת רכושו (לדוגמא, כסף המוחזק בחשבונות בנק) או בעלות בנכסים שונים.

עו”ד מקצועי בתחום הגבייה, יכול לסייע לכם לזהות מבעוד מועד חייב העלול להבריח נכסיו, ולהמליץ לכם להטיל על נכסיו עיקולים בטרם אזהרה.

בדרך זו, עוד לפני שהחייב יודע שנפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל, נכסיו מעוקלים, והוא אינו יכול להבריחם.

במקרים רבים, הטלת עיקולים בטרם אזהרה, מביאה להסדרת החוב באופן מיידי, שכן החייב מבין שנכסיו עוקלו, והוא לא יוכל להבריחם, ולפיכך אין לו אינטרס לסרבל ולסבך את ניהול התיק, ועדיף לו להסדיר את חובו ולשחרר את נכסיו מהעיקול.