הליכי גבייה מיוחדים בהוצאה לפועל

כיצד למנוע הברחת נכסים על ידי החייב

חשיבות הטלת עיקולים בטרם הברחת נכסים

אחד מכלי הנשק החשובים ביותר במלחמה בחייבים, ובהברחות הנכסים, הינו הטלת עיקולים בטרם אזהרה במסגרת ההוצאה לפועל או הטלת עיקולים במעמד צד אחד במסגרת בתיק המשפט.

דרך המלך בנקיטת הליכי הוצאה לפועל ובהגשת תביעה, היא קודם כל להזהיר את החייב/הנתבע שעומד להיפתח כנגדו תיק, לתת לו שהות של בין 20 ל-30 ימים להתגונן ורק אח”כ לעקל את נכסיו.

אולם יש לא מעט חייבים, אשר מנצלים את תקופת הארכה/האזהרה שניתנה להם, לא לשם הסדרת החוב, אלא דווקא לשם הברחת נכסים.

חייב שאינו מתכוון לשלם את חובו עלול לנסות ולסכל את הליכי הגבייה נגדו באמצעות העלמת רכושו (לדוגמא, כסף המוחזק בחשבונות בנק) או בעלות בנכסים שונים.

עו”ד מקצועי בתחום הגבייה, יכול לסייע לכם לזהות מבעוד מועד חייב העלול להבריח נכסיו, ולהמליץ לכם להטיל על נכסיו עיקולים בטרם אזהרה או להטיל עיקול זמני במעמד צד אחד על נכסיו, עוד לפני שהוא יודע שהוגשה כנגדו תביעה לבית משפט.

בדרך זו, עוד לפני שהחייב יודע שננקטים כנגדו הליכים משפטיים, נכסיו מעוקלים, והוא אינו יכול להבריחם.

במקרים רבים, הטלת עיקולים, מביאה להסדרת החוב באופן מיידי, שכן החייב מבין שנכסיו עוקלו, והוא לא יוכל להבריחם, ולפיכך אין לו אינטרס לסרבל ולסבך את ניהול התיק, ועדיף לו להסדיר את חובו ולשחרר את נכסיו מהעיקול.

מה ההבדלים בין עיקול בטרם אזהרה לבין עיקול זמני ?

עיקול בטרם אזהרה הינו עיקול המוטל ע”י רשם ההוצאה לפועל במסגרת תיק הוצאה לפועל. עיקול זמני הינו עיקול המוטל ע”י שופט במסגרת תביעה בבית משפט.

פנייה להוצאה לפועל תמיד עדיפה על פני פנייה לבית המשפט, מסיבות רבות, לרבות כיוון שעיקולים בהוצאה לפועל אינם מחייבים הפקדת ערבות כספית וחתימה על התחייבות עצמית לשיפוי מפני נזקים וקבלתם הינה פשוטה יותר מבחינה טכנית.

עם זאת, ההחלטה לאיזה מן הגורמים לפנות תלויה במסמכים שיש בידינו: שיק, שטר חוב או פסק דין מאפשרים פנייה ישירות להוצאה לפועל, בעוד שחוזה שהופר, זכות תביעה וכיוצ”ב מאלצים את הנושה לפנות קודם כל לבית המשפט.

מה התנאים לקבל עיקול ?

במסגרת הבקשה להטלת עיקולים, בין בבית המשפט ובין בהוצאה לפועל, על הנושה לספק הוכחות וראיות לכך שקיים כלפיו חוב וכן ראיות והוכחות לחשש אמיתי, כי במידה ולא יוטל העיקול, יבריח החייב נכסים ויכביד על מימוש פסק הדין הסופי.

כדי לבסס לחשש מפני הברחת נכסים, ניתן להביא ראיות מסוגים שונים ומגוונים, לרבות מעשי מרמה קודמים שביצע החייב, דוחות חוקרים פרטיים על החייב, מידע ספציפי שידוע על כוונתו להבריח נכסים ועוד ועוד. יש לשכנע את בית המשפט/רשם ההוצאה לפועל, כי בפנינו אדם לא נורמטיבי, אשר אין לו מורא מפני הדין, ואשר יעשה הכל על מנת לחמוק מפרעון החוב.

אילו נכסים ניתן לעקל ואילו נכסים אסור לעקל  ?

הכלל הוא, שניתן לעקל כל נכס או זכות השייכים לחייב, מכל סוג ומין, ואף אם הם מצויים ברשות צד שלישי או בחו”ל. העיקולים הנפוצים הינם

עיקול חשבונות הבנק של החייב

עיקול רכבים הרשומים על שם החייב

עיקול מטלטליו של החייב

עיקול כספים המגיעים לחייב ממקורות שונים

עיקול מקרקעין הרשומים על שם החייב

עיקול נכסים אחרים השייכים לחייב

עיקולים אלו מונעים מהחייב להוציא את הנכסים המעוקלים מידיו ומאפשרים בהמשך לממש את העיקול ולקבל כספים בגינו לשם פרעון החוב.

למרבה הצער, חייבים רבים מתכוננים מבעוד מועד לאפשרות שנכסיהם יעוקלו, והם מבריחים נכסים אלו מבעלותם ורושמים אותם על שם קרובי משפחה, חברים ומכרים.

לפיכך, אין כיום די בנקיטת ‘פעולות שגרתיות’ לגביית החוב, וככל שהחייב מתוחכם יותר ועמדה לרשותו תקופה ארוכה יותר להברחת נכסיו, כך יש לגלות תחכום, ידע ומקצועיות בניהול הליכי הגבייה כנגדו וכנגד האנשים העושים עימו יד אחת להברחת נכסיו.

חשיבה יצירתית יכולה במקרים רבים להביא לגביית החוב בצורה נחרצת ומיידית.

עורך-דין מקצועי, יכול לבצע הערכה מושכלת, היכן מסתיר החייב את נכסיו, וכיצד יש לפעול לשם שימת יד על נכסים אלו, ובמקרים רבים פעולות גבייה נמרצות מביאות להישגים נכבדים בגביית החוב.

מעט מאוד נכסים אינם ניתנים לעיקול ולאמיתו של דבר ההגבלה העיקרית אינה בעצם הטלת העיקול אלא במימוש העיקול בעתיד. בראש ובראשונה קיימת הגבלה על עיקול משכורתו של אדם, שכן חוק הגנת השכר, התשי”ח-1958 קובע סכום מינימאלי שאדם זכאי להרוויח בחודש (כ-2,500 ₪ נטו בערך), אשר אסור לעקל. משכורת הגבוהה מסכום זה בהחלט ניתן לעקל. כמו כן, ניתן לעקל אך לא ניתן לממש ולקחת פנסיה של אדם, וכן מיטלטלין המצויים בביתו, והמשמשים אותו למחייה (מקרר, מיטה, כלי מטבח וכו’), תשמישי קדושה, כלי עבודה ועוד.

פשיטת רגל ופירוק

במקרים מתאימים, יש לשקול פניה לבית המשפט המחוזי, בכדי שיכריז על החייב כפושט רגל או שיפרק חברה חייבת, וזאת כדי למנוע מהם להבריח נכסים.

במקרים אלו, בהם משתכנע בית המשפט להעניק את הסעד המבוקש, ימונה כונס נכסים לנכסי החייב. כונס הנכסים “ייכנס לנעליו” של החייב בכל נכסיו, ובכך תימנע הברחת נכסים או העדפת נושים.

לסיכום

הטלת עיקולים בטרם אזהרה ובקשה לעיקולים זמניים, הינה מלאכה מורכבת, הדורשת מיומנות משפטית של עורך-דין העוסק בתחום. לפיכך, בכל מקרה בו מתעורר חשש שבכוונת חייב להשתמט מתשלום חובו ואף להבריח נכסים, יש לפנות לעו”ד באופן בהול ולהתייעץ עימו מה ניתן לעשות על מנת למנוע הברחת הנכסים.